בת אילה וצבי, נולדה בשנת 1893 ברוסיה. בחוץ-לארץ סיימה בית-ספר גבוה והיתה לרופאת-שיניים. היתה חברה בתנועות "צעירי ציון" ו"החלוץ" באודיסה. בשנת 1921 עלתה ארצה והצטרפה אל "גדוד העבודה". רבות היו תחנותיה בארץ: ראש העין, מגדל, ראשון לציון, רחובות, עין חרוד, תל-אביב, "גבעת החוצבים" שליד כפר גלעדי, ולבסוף, בשנת 1927, בפלוגת "הגדוד" בירושלים, חברה במועצתה ובהנהלתה. היתה ממייסדי קיבוץ רמת רחל וראשוניו. במאורעות 1929 נרצח בעלה, פינחס וולמן, בשעה שרמת רחל הותקפה על-ידי מאות בדווים. צפורה נשארה בקיבוץ, עבדה בטיפול בילדים ובמכבסה והיתה פעילה ב"הגנה", בעיקר בהגשת עזרה ראשונה. היתה מהנאמנות לרוח החלוצית בקיבוץ.

בפרוץ מלחמת-העצמאות נתבקשה על-ידי חברי הקיבוץ לעבור לירושלים, אך היא סירבה להיענות להם על אף גילה המתקדם. ביום י"ג באייר תש"ח (22.5.1948) נסעה במשוריין שנפגע בין רמת רחל לארנונה והיתה גם היא בנופלים. נקברה בשייח'-באדר א'.

ביום כ"ו באלול תש"י (8.9.1950) הועברה למנוחת-עולמים בבית-הקברות ברמת רחל.